הקמת סטודיו בייתי להדפס רשת

זה אולי הפוסט הכי חשוב בבלוג עד כה. קצת הקדמה לפני שניגש לתכלס:

הדפס רשת / הדפס משי הוא משהו שגיליתי רק לפני שנתיים. זו עובדה שמדהימה אותי ומתסכלת אותי בו זמנית.
איך, איך יכול להיות שזה כזה סוד? בארץ רק מי שלמד עיצוב או אמנות באקדמיה נחשף לטכניקה או מי שמגיע מתחום האמנות הפלסטית ונחשף לטכניקות יצירה שונות.

כמובן שהכרתי אמנות שנוצרה בהדפס רשת (אנדי וורהול להמונים) אבל לא חלמתי שזה משהו שיכול להיות נגיש לי, שאפשר ליצור איתו אמנות שימושית ולהשתמש בו בבית. כן, בבית!

אז אני פה להגיד ולקדם את הנושא - הדפס רשת ידני הוא לכולם, הוא זמין, הוא קל והוא ממש פלא. כאן אפרט ואסביר את תהליך יצירת הסטודיו שלי, שתראו כמה מציאותי זה יכול להיות. יאללה, מתחילים:

1. דבר ראשון שעשיתי אחרי שהחלטתי שאני רוצה להדפיס בדפוס רשת היה לקחת קורס הדפס.
הקורס היה ארוך ואת הרעיון הבנתי די מהר, אבל הוא היה הכרחי כדי להכיר את הטכניקה מקרוב, לגעת בחומר ולהבין איך דברים עובדים. בנוסף מאוד עזר להיות בסטודיו ולראות איך הוא מתנהל בפועל: כמה מקום צריך ואיזה ציוד יש בו. 

2. התחלתי מרשת אחת, סקוויז'י אחד תואם, אמולסיה, חתיכת זכוכית שקופה גדולה ונורה חסכונית רגילה.
את הרשת שטפתי באמבטיה (: זאת אומרת, לא היה לי כמעט ציוד, בדקתי את השטח עם המינימום האפשרי.

הרשת הראשונה שהקרנתי לבד יצאה מזעזע (כמובן) ולקח לי די הרבה זמן להבין שאני חייבת חייבת חייבת לעשות טסט כדי למדוד את זמן ההקרנה האידאלי לעמדת ההקרנה שהקמתי. בתמונה אתם יכולים לראות איך בערך זה נראה:

אז מה זה טסט? הסבר וגלופה להדפסה תוכלו למצוא כאן: https://goo.gl/k5u4pk

כך הגעתי למצב שאני יודעת במדויק, על השניה, כמה זמן להקרין את הרשתות שלי.
הרציונל הוא שלא אקרין אותן מעט מידי, אז הן נשטפות ולא מחזיקות במים, או אקרין יותר מידי, אז הפרטים הקטנים לא נשטפים בכלל וצריך להשתמש בהמון מים כדי להוריד את הדימוי.

3. בניתי קופסת / שולחן אור להקרנת הרשתות.
הגעתי למסקנה שנורה קטנה מעל לא תספיק לי לרשתות יותר גדולות מ- A4 ושהתהליך יכול לקחת הרבה פחות זמן עם שולחן אור פשוט.

אז בניתי אחד מעצים ממוחזרים בעזרת המסור של אבא. קניתי זכוכית בעובי 6 מ"מ, כבל חשמל עם מפסק ו6 נורות פלורוסטר אולטרה סגולות ובתי מנורה תואמים. זה כל מה שצריך בשביל קופסת אור מקצועיות ושימושית! הנה תמונה של מה שאני בניתי: 

צבעתי את החלק הפנימי בלבן כי הבנתי שזה עוזר לאור בתוך הקופסה לחזור ומגביר את הקרינה.
על הקונסטרוקציה הזו מתלבשת הזכוכית, עליה צריך לשמור שלא תקבל שריטות כי זה מפריע לאור לעבור דרכה באופן שווה כשמקרינים.

הנחתי את הקופסה על שולחן בחדר שבו היה לי מקום וידעתי שבקלות אני יכולה ליצור בו חושך כמעט מוחלט.
את הנורות אני מדליקה 10 דק' לפני שאני מגיעה להקרין. את הזכוכית מכסה בד עבה ואטום שהאור לא יכול לחדור דרכו. אני מביאה את הרשת המוכנה שלי עם אמולסיה שהתייבשה עליה מארון הייבוש שנמצא באותו חדר (אפרט לגבי ארון ייבוש בסעיף 5). 

על הרשת אני מדביקה את השקף עם דימוי להדפסה בסלוטייפ על הצד השטוח שלה. את השקף הדפסתי בבית או במכון צילום בשחור אטום וכהה ככול האפשר. 

אז אני מכינה טיימר עם מספר הדקות והשניות שחישבתי להקרנה על פי הטסט שעשיתי, אצלי זה 3 דק' בדיוק.
*תוספת מאוחרת: עם הזמן הנורות נחלשות וצריך להוסיף יותר זמן לכל הכנת רשת*

עכשיו מתחילה ההקרנה: אני מרימה את הבד האטום, במהירות ובזהירות מניחה את הרשת עם הצד השטוח שעליו השקף ישירות על הזכוכית של קופסת האור. מניחה את הבד חזרה כך שיכסה את הרשת ואת קופסת האור. 

במרכז הרשת, על גבי הבד אני מניחה דיקט או ספר גדול שמתאים במידותיו לכיסוי החלק שבוא נמצא השקף, עליו אני מניחה חפץ קטן וכבד, למשל דלי צבע קטן או בול עץ. הלחץ שזה יוצר מצמיד את השקף והרשת לזכוכית שמתחת, מה שמאפשר לפרטים קטנים בדימוי לצאת מאוד יפה ומדויק.

4. הכנתי מתקן שטיפה בגובה שלי כך שלא אשבור את הגב באמבטיה או אלכלך את הרשתות עם צינור בחצר.
הוא עשוי ארגז פלסטיק קשיח (פיילה) שחוררתי בתחתית כדי שהמים יוכלו לצאת, מתחת לחור חיברתי עם ברגים משפך ואליו דחפתי צינור 16 שאצלי יורד ישירות לביוב - אבל אפשר גם לכוון אותו לחצר או לדלי, מה שאפשרי לכם. 

יש לי גם מכונת שטיפה בלחץ שמתחברת לברז ולחשמל ואיתה אני שוטפת רשתות בלי להפעיל את הלחץ, בו אני משתמשת אך ורק כדי להוריד את האמולסיה מהרשתות לשימוש חוזר. 

הקיר האחורי שמתחבר לארגז הפלסטיק עשוי פוליגל שקוף, מאחוריו חיברתי מנורה שמתאימה לשימוש בחדרי אמבטיה, כי המקום הופך מאוד לח עם כל המים שאני משתמשת בהם שם. המנורה עוזרת לי לראות מה אני עושה כשאני שותפת רשתות אחרי הקרנה. 

בחדר השטיפה אני גם מורחת אמולסיה על רשתות, יש לי נורה אדומה חסכונית שאני מדליקה כשכל שאר האורות כבויים.
בפועל לא חייבים חושך מוחלט כדי למרוח אמולסיה נוזלית, כי במצב הנוזלי שלה היא הרבה פחות רגישה לאור. צריך להיזהר בעיקר אחרי הייבוש שלה, אחרי שמייבשים רשת לקראת הקרנה.

5. ארון ייבוש רשתות זה משהו שהוא חובה גם כן.
אבל פה יש הרבה מקום ליצירתיות ובעיקרון כל אחד בונה מה שנוח לו. 

הארון הראשון שלי באמת היה ארון ישן שישב במחסן שבוא הקרנתי את הרשתות שלי כך שכל מה שהייתי צריכה לעשות זה להתקין בתוכו שני מדפים קטנים משני צידיו ועליהם להניח את הרשת לייבוש, לסגור את הדלתות ולוודא שלא נכנס אור מהחריצים, כי בכל זאת הארון היה ישן והמחסן לא היה אטום לחלוטין לכניסת אור יום. זה ארון הייבוש השני שלי, בו אני משתמשת היום:

זו בעצם עגלת אפיה כמו שרואים הרבה בסופרים עם מאפים טריים (:
הסבתי אותה לארון ייבוש על ידי כך שפשוט כיסיתי אותה מכל צידיה ומלמעלה בפוליגל שחור ובבד שחור אטום.
את התחתית השארתי פתוחה כי משם פחות נכנס אור וחשוב שאויר יכנס כדי לאפשר ייבוש. 

המשקיענים מוסיפים ונטה או מאוורר קטן, אני קניתי באיביי קולט לחות קטן שאוסף את הלחות מהאויר ובכך מייבש אותו.
מכירה מישהו שבנה שולחן אור שמתחתיו השאיר מקום לרשתות וממנו בנה ארון ייבוש. כמובן לכל מה שבניתי פה עד כה יש הרבה רעיונות בגוגל כשמחפשים באנגלית. הנה חיפוש נחמד לארונות ייבוש: https://goo.gl/YLW7S4 

6. בשלב הזה כבר היו לי יותר רשתות ומגבים, וגם יותר צבעים ואמולסיה.
מצאתי ספק שקרוב אליי ויש לו את כל הציוד שצריך כך שאפשר לעשות הזמנה אחת לכל מה שחסר ורוצים. 

בתל אביב יש את פונגר 2000, אני בפרדס חנה אז יש לי ממש לידי את מיקי הר טל, שתכלס היה הספק שלי גם כשגרתי בעתלית ובטח מגיע לעוד מקומות - שווה לברר איתו.
קניתי אצלו צבעים, מסיר אמולסיה, רשתות לפי מידה וצפיפויות שבחרתי, מגבים לפי מידה, אמולסיה לפי השימוש שלי. 

7. זהו, זה כמעט כל מה שיש לי בסטודיו, עכשיו רק נשאר לספר מה יש בחדר ההדפסות.
ציוד קטן וזמין שצריך זה סלוטייפ ומסקנטייפ רחבים וכמה מריות (הכף הזו שמורחים איתה קצפת, למשל) או מקלות ארטיק למי שאוהב חד פעמי.
יש לי שני שולחנות הדפסה גדולים, עשויים מלוחות פורמייקה במרקם חלק בעובי 2 ס"מ. עליהן חיברתי עם ברגים את התופסנים של הרשתות, אותם קניתי באליאקספרס.

מקווה שהסקירה הזו עזרה.
בעקבות ביקוש פתחתי סדנה שבה אני נותנת המון מידע וגם מתנסים בה בהכנת רשת משלב הכנת הגרפיקה ועד שיש רשת מוכנה ביד. 

אפשר לקרוא עוד   עליה כאן

אם קראתם עד כאן ועדיין יש לכם שאלות או שאתם מרגישים שתרצו הנחייה אישית - דברו איתי.

אני תמיד שמחה לעזור בטלפון אפשר גם לכתוב לי דרך צרו קשר

ענבר.