אני מכורה לפאטרנים;
הדפסים שיש בהם חזרתיות והמשכיות.
אין לזה כל כך הסבר, אבל זו עובדה: כשיש הדפס מעניין בסביבה אני נדלקת.
בעצם רק עכשיו, בתום שנים של חיפוש אחרי מה מעניין אותי, מה יש לי לתת לעולם, סופסוף הדבר המופשט אבל המאוד נוכח הזה מקבל מקום.
פטרן, אתה חברי הטוב ביותר!
כשאני מחברת את הקצוות של האהבות הגדולות בחיי זה הדפוס שחוזר (תרתי-משמע) לכל אורך הדרך.
אני אוהבת בדים מודפסים, חזרתיות והתרבות של צורות.
בתור עובדת בחנות יד שנייה הייתי מוקפת בהם מכל עבר: שמלות וינטאז' בשלל צבעים ומרקמים, סוודרים בעלי דוגמאות חד פעמיות וצעיפים סרוגים, רקומים ומודפסים בכל הווריאציות האפשריות.
שם הבנתי שעיצוב טקסטיל זה הדבר בשבילי.
אבל עכשיו כשאני מבינה שפאטרנים הם מבנה שתמיד ריתק אותי, אפילו בתור משוררת, אני יכולה להיות בטוחה שהגעתי למנוחה ולנחלה.
השירים שכתבתי נכתבו בצורות (מרובעים, שרוכים) שחזרו על עצמן ומשמעות של כל ביטוי או משפט הייתה חזרה והמשך על מה שכבר נכתב לפני כן בשיר.
לכן, כשכבר הבנתי את הרמז והחלטתי ללמוד הדפס רשת כדי לבטא את כל האהבה הזו לפאטרנים, לא רציתי להתפשר.
יצרתי הדפס מהחיה שאני הכי אוהבת ורציתי לתת לה את הצבע האהוב עליי שהוא במקרה גם השם שלי: ענבר.
זה לא היה הכי פשוט - אבל נהנתי מכל רגע.
פתחתי באיסוף רישומים ישנים שציירתי בעבר בתוספת של רישומים חדשים שציירתי במיוחד בשביל הפאטרן שרציתי:
חתולים, עכברים וכדורי צמר מתגלגלים.
סרקתי אותם למחשב והתחלתי לשחק עם המיקום שלהם, שיכפלתי וייצרתי פטרן שאהבתי -
ללא חללים ריקים מידי ועם תחושה שלכל אובייקט יש מקום מכובד ביחס למקום בו הוא יופיע שוב.
ייצרתי כמה סקיצות ובחרתי בזו שהכי אהבתי.
העבודה על עיצוב ההדפס לא נגמרה פה:
כדי להדפיס חתולים בצבע ענבר, צמר בצבע אדום ועכברים בצבע טורקיז הייתי צריכה שיהיו לי, מלבד קווי המתאר שכבר ציירתי, צלליות של האובייקטים האלה.
כשהעברתי את התוצרים לרשת ההדפסה כל אובייקט קיבל אזור אחד ברשת לצלליות שלו כך שהרשת חולקה לארבע:
1/4 עכברים, 1/4 חתולים, 1/4 כדורי צמר וה1/4 האחרון מכיל את קווי המתאר של כל האובייקטים יחד כיוון שהם יצבעו יחדיו בצבע שחור.
הדפס רשת הוא בסופו של דבר הדפס בשיטת השבלונה:
החלקים הבהירים ברשת הם החלקים בה היא לא אטומה לצבע, בניגוד לחלק הכחול שדרכו צבע לא יכול לעבור.
ההדפסה מתבצעת כאשר הצבע מועבר דרך החלקים הפתוחים של הרשת בעזרת מגב ידני יעודי.
כאשר העברתי צבע הוא הודפס על הבד בצורה של החלק הבהיר בו הרשת פתוחה.
בתמונות: למעלה לפני העברת הצבע ולמטה אחרי.
כדי שההדפס ייצא כמו שתכננתי הייתי צריכה למצוא את המיקום המדויק של כתמי הצבע ביחס לקוי המתאר ולמקם שוב ושוב את הרשת על הבד.
לכן, התחלתי עם הדפס של קווי המתאר ורק אחר כך הוספתי את הצבע.
בחרתי בבד לבן כדי שלא יגנוב את ההצגה משלל הצבעים שרציתי להדפיס עליו.
השתמשתי בצבע שחור אטום ובצבעים האחרים השתמשתי בצבע חצי שקוף כך שקווי המתאר השחורים יבלטו מעל כתמי הצבע השונים הדפסי עליהם.
כך נוצר בעצם הדפס בעל 4 שכבות צבע:
קווי המתאר השחורים, החתולים בצבע ענבר, הצמר האדום והעכברים בצבע טורקיז.
אהבתי כל כך את התוצאה שהייתי חייבת לתפור ממנה משהו.
כרית החתולים הצבעונית והחד פעמית שהכנתי כבר נמכרה, עכשיו מוצגות למכירה כריות אחרות (:
מתעניינים בתהליך ולא הבנתם אותו עד הסוף?
רוצים לדעת עוד על סדנאות אצלי בסטודיו?
לחצו למידע על סדנאות הדפס
רוצים לדבר איתי, לשאול שאלות, להגיע לביקור בסטודיו?
לחצו לשיחת טלפון או כתבו לי בווטסאפ